פוסטים

תאי גזע סרטניים וטיפולים חדשניים לסרטן

/ב , /על ידי

לתאי גזע מאפיינים ייחודיים של התחדשות וחלוקה, מעבר לתאי הרקמה הרגילים, ומאפיינים אלו, הופכים אותם למוקד מחקר מרכזי בתחום הסרטן. באשר לתפקידם ומקורם של תאים אלו בסרטן, ישנן כיום מספר תאוריות בתחום, אשר טרם הוכחו. ייתכן כי תאים אלו, בשל יכולותיהם להתחדש ולהתחלק מעבר ליכולות תאים רגילים, נמצאים בבסיסה של מחלת הסרטן, וייתכן שהם נוצרים כחלק מהגידול הסרטני, ומשמשים בתפקיד הדומה לשל תאי גזע רקמתיים, כמקור להתחדשות והיווצרות תאים נוספים בגידול.

לפירוט נוסף ראה את המאמר האם תאי גזע הם המקור לסרטן מאמר חדש בוחן את התאוריות בתחום המהפכני.

מדוע חשוב לחקור את תאי הגזע הסרטניים?

חוקרים רבים מתעניינים במחקר של תאי גזע אלו, משום שעולה חשד שהם עלולים להיות הגורם לחזרה של הסרטן לאחר החלמה מהמחלה. החשד הוא, שהישארות תאים מעטים של הגידול בתום הטפולים, מסוג אותם תאי גזע סרטניים, אשר להם פוטנציאל ליצירת תאים סרטניים רבים נוספים, הוא הגורם לחזרת המחלה. בנוסף, מחקרים ראשוניים, מציעים כי תאים אלו עמידים לכימותרפיה והקרנות. אם כך הדבר, החוקרים מעוניינים לתכנן טיפולים ממוקדים לתאים אלו.  

תאים גזע סרטניים נמצאו בסוגי סרטן רבים, בניהם ריאות, כבד וצוואר הרחם, ומדענים עומלים על זיהוי מאפיינים ספציפיים של תאי גזע סרטניים אלו, בכל אחד מסוגי הסרטן, אשר נגדם יהיה ניתן להכווין טיפול לסרטן ולחסל את מוקד הגידול על מנת שלא יחזור.

 

 

Stem Cell Investig. 2018 Jan 23;5:4. doi: 10.21037/sci.2018.01.03. eCollection 2018.

Cancer stem cells and evolving novel therapies: a paradigm shift.

Naveen SV1, Kalaivani K1.

Author information

 

מחקר חדש: ניתן למנוע כ-30% ממקרי הסרטן על ידי שינוי אורח החיים

/ב , /על ידי

סרטן הינו גורם מוביל למוות באוסטרליה, ולפי הערכות כ-30% ממקרי המוות נגרמים ממחלה זו. מחקר חדש שנערך באוסטרליה, טוען כי כשליש ממקרי הסרטן ביבשת יכולים היו להימנע באמצעות שינוי הרגלי החיים.

החוקרים בחנו 44,604 מקרי מוות מסרטן אשר התרחשו בשנת 2013 באוסטרליה, ולאחר עיבוד הנתונים ולקיחה בחשבון של מאפייני אורח החיים, הגיעו למסקנה, אותה פרסמו בכתב העת International Journal of Cancer, כי 38% (16700 מתוך 41200) ממקרי מוות אלו, ו-33% ממקרי הסרטן אשר התפתחו, יכלו להימנע עם שינוי הרגלי החיים לטובה.

החוקרים הראו במחקרם את השפעתם של 20 גורמי סיכון, הידועים כמעלים סיכון לסרטן, בניהם עישון, תזונה, השמנת יתר, חשיפה לקרינת UV, פעילות גופנית, חשיפה לזיהומים ושתיית אלכוהול, על התפתחות סרטן ותמותה של תושבי אוסטרליה. יכולת המניעה הגבוהה ביותר הייתה לסרטן ריאות, מעי ועור (מלנומה).

ההשפעה של גורמים סביבתיים על מחלת הסרטן איננה דבר חדש,  וידוע גם כי חלק ממקרי הסרטן ניתנים למניעה על ידי שינוי אורח חיים, אבל ההערכה ש-30% מהמקרים הללו יכולים להימנע על ידי שינוי 20 הרגלי החיים המזיקים למינימום, מדגימה את החשיבות הגדולה של אורח חיים בריא.

 

Int J Cancer. 2018 Feb 15;142(4):691-701. doi: 10.1002/ijc.31088. Epub 2017 Oct 26.

How many cancer cases and deaths are potentially preventable? Estimates for Australia in 2013.

Wilson LF1, Antonsson A1,2, Green AC1,2,3, Jordan SJ1,2, Kendall BJ1,2,4, Nagle CM1,2, Neale RE1,2, Olsen CM1,2, Webb PM1,2, Whiteman DC1,2.

Author information

http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/ijc.31088/epdf?referrer_access_token=MnjqigUYDAwqMzIj3du4MU4keas67K9QMdWULTWMo8PzuAZlMwtUolaZjAwB1G0e5z-_WKljEaaG2YFs_VnLnjMy78dORdt4wlGu2cfs6Isk9G2K9aSUDm-k5xZGcrsMp4IL6h2xwr7R5bFayruGbMeaBan6dhm5UKz3cV6xNaVMJ1ZXSLO8Bj1oruHd7P0f

 

 

התחמקות של תאי הסרטן ממערכת החיסון – הסרטן מוביל את תאי גופינו "להגן" עליו מפני מערכת החיסון הבאה לחסלו

/ב /על ידי

תאי סרטן רבים מפתחים תכונות המונעות את חיסולם על ידי מערכת החיסון. הם עושים זאת במגוון דרכים, אחת מבניהן, היא עיכוב תגובת מערכת החיסון נגדם. איך הם עושים זאת ואיך פיתחו מדענים טיפול תרופתי מתקדם כדי להוביל תקיפה של המחלה על ידי מערכת החיסון? כל זאת בכתבה הבאה.

תאי מערכת החיסון פועלים כנגד גורמים מזיקים בגוף ביתר שאת. אולם, כדי שלא יצאו מכלל שליטה, התפתח מנגנון "הרגעה עצמית" של התאים, המונע מהם להגיב בחומרת יתר. מדענים מצאו כי תאי הסרטן, מנצלים את המנגנון הזה לטובתם שלהם, ובאמצעותו "מרגיעים" את תאי מערכת החיסון כדי שלא יפעלו כנגדם. כיצד הם עושים זאת? על תאי T של מערכת החיסון קיים קולטן מיוחד הנועד למנוע פעילות יתר הנקרא PD-1 (programmed death-1). כאשר נקשר לקולטן הזה חומר הנקרא PDL-1 (programmed death-ligand 1) הוא מעכב את פעילותם. תאי הסרטן אם כן, מובילים להפעלה של הרצפטור הזה וכך לעיכוב של התגובה החיסונית נגדם.

מדענים מצאו כי מניעת הקשור הזה, בין PD-1 ל- PDL-1, מוביל להתחדשות התגובה החיסונית כנגד הסרטן. קיימות מגוון תרופות אימונותרפיות חדשניות אשר נוגדות את PD-1 או PDL-1 והן נחשבות לטיפול פורץ דרך במחלת הסרטן.

 

 

J Clin Invest. 2018 Feb 1;128(2):570-572. doi: 10.1172/JCI99047. Epub 2018 Jan 16.

The host protecting the tumor from the host – targeting PD‑L1 expressed by host cells.

Munn DH.

Abstract

Tumors frequently escape from immune surveillance by hijacking the natural control mechanisms that regulate normal immune responses. The programmed death-1 receptor (PD‑1) on T cells normally helps limit excessive immune activation, but it can also suppress beneficial antitumor immunity. In the clinic, blocking either PD‑1 or one of its principal counterligands, programmed death-ligand 1 (PD‑L1), can lead to dramatic responses in certain patients. Because PD‑L1 can be expressed by both the tumor cells themselves and also the host cells, including host immune cells, the actual mechanistic target of therapy has remained unclear. In the current issue of the JCI, two papers, one by Tang and colleagues and the other by Lin and colleagues, used a variety of mouse tumor models to demonstrate that the relevant target for therapy in each case was the PD‑L1 molecules expressed by host cells and not by tumor cells. If this finding is generalized to humans, then it would suggest that the tumor persuades the host to actively suppress its own attempted immune response against the tumor cells.

 

זיהוי מוקדם של סרטן הריאות יכול להפחית תמותה מהמחלה

/ב /על ידי

סרטן הריאות היא מחלת הסרטן עם אחוזי התמותה הגבוהים ביותר, לעומת סוגי סרטן אחרים, על אף שאינה מחלת הסרטן הנפוצה ביותר. הסיבה העיקרית, היא זיהוי הסרטן בשלבים מאוחרים של המחלה. קיימים מספר גורמים אשר נמצאו מעלים סיכון לסרטן ריאות, כאשר עישון הוא הגורם המוביל והעיקרי, וכ-85% מחולי סרטן ריאה הם מעשנים, או עישנו בעבר. גורמים נוספים הם חשיפה לאסבסט, עישון פסיבי, גיל והיסטוריה משפחתית. חוקרים ברחבי העולם, בוחנים גישות שונות לשיפור הזיהוי של המחלה, בייחוד בקרב אוכלוסיות הנמצאות בסיכון גבוה.

סקירה לזיהוי מוקדם של סרטן ריאות, באמצעות בדיקת CT (computed   tomography -CT ) שנתית בעוצמה נמוכה, נמצאה מפחיתה תמותה מסרטן ריאות באנשים עם סיכון גבוה. אנשים בגילאים 55-74, עם היסטוריה ארוכה של עישון, מוגדרים כנמצאים בסיכון גבוה לסרטן הריאות. יחד עם יתרונות סקירת ה-CT בזיהוי מוקדם, לסקירה זו קיימים גם חסרונות, אשר בניהם; אבחון יתר, חרדה מהימצאות קשריות עם אבחנה שאינה ברורה בריאות, וחשיפה לקרינה.

החוקרים מוסיפים כי, בכדי שסקירה מוקדמת זו תהיה יעילה, עליה להיות משולבת עם הערכה אישית של הסיכון, הפסקת עישון, דיווח מסודר, קבלת החלטות משותפת, ביצוע מעקב מהימן וטיפול איכותי בסרטן, אם כן גישה מולטי-דיסיפלינרית הינה חיונית להצלחת התהליך.

ארגונים בתחום כבר החלו ביצירת הנחיות לסקירה איכותית ובחינת יתרונה בזיהוי מוקדם של סרטן ריאות, על מנת להצליח בעתיד, להפחית את התמותה מהמחלה.

 

Clin Chest Med. 2018 Mar;39(1):31-43. doi: 10.1016/j.ccm.2017.09.003.

Reviewing Lung Cancer Screening: The Who, Where, When, Why, and How.

Bade BC1, Brasher PB2, Luna BW2, Silvestri GA2, Tanner NT3.

Author information

Abstract

Lung cancer screening with annual low-dose computed tomography (CT) decreases lung cancer mortality in high-risk patients, as defined by smoking history (> 30 pack-years) and age (55-74 years). Risks to screening include overdiagnosis, anxiety about indeterminate nodules, and radiation exposure. To be effective, lung cancer screening must combine individualized risk assessment, shared decision-making, smoking cessation, structured reporting, high quality and multi-specialty cancer care, and reliable follow-up; a multidisciplinary approach is crucial. Specialty organizations have outlined both the components of high quality lung cancer screening programs and the proposed metrics that programs should track. Long-term outcomes of lung cancer screening in the general population, further refinement of who to screen, and use of biomarkers for early cancer detection are ongoing research questions.

 

סרטן שד תורשתי – איך הוא מתפתח, איך ניתן לזהותו מבעוד מועד ולמה זה חשוב?

/ב /על ידי

סרטן שד תורשתי – איך הוא מתפתח, איך ניתן לזהותו מבעוד מועד ולמה זה חשוב?

סרטן שד היא מחלת הסרטן השכיחה ביותר בקרב נשים בישראל, בדומה למתרחש בארצות רבות בעולם, במדינות מפותחות ומתפתחות כאחד. נתוני משרד הבריאות מדגימים כי סרטן השד הוא הסרטן עם אחוזי התמותה הגבוהים ביותר בנשים בישראל1 , הדבר נובע מהיותו הסרטן השכיח ביותר. מדי שנה מאובחנות כ-4,500 נשים עם סרטן השד, והוא נפוץ בעיקר בנשים, אם כי ישנם גברים החולים בסרטן השד. מכיוון שכמותם היחסית קטנה, ביחס של כ-1:100. במאמר זה נדון בעיקר במאפיינים של סרטן שד בנשים. לפי סטטיסטיקות, 1 מתוך 9 נשים תחלה בסרטן השד במהלך חייה, על כן מדינות רבות ובניהן ישראל, מקדמות תכניות לגילוי מוקדם של סרטן שד, אשר הוכח כמפחית את התמותה מסרטן השד, וכמאפשר לשנות את מהלך המחלה.

החדשות הטובות הן, כי בזכות התפתחויות מדעיות חדשות, קיימים כיום מגוון טיפולים יעילים לסרטן השד, ובשילוב עם טכנולוגיות מתקדמות לגילוי מוקדם של המחלה, ובדיקות להתאמת טיפול אישי לסרטן, אחוזי ההחלמה רק הולכים ועולים.

כיצד מתפתח סרטן שד תורשתי?

סרטן השד, נקרא כך משום שהרקמה ההתחלתית של הסרטן היא רקמת השד. מכיוון שגידולים יכולים לשלוח גרורות לאזורים מרוחקים בגוף, יתכנו מקרים בהם יימצאו גידולים בשד, אך השד אינו רקמת המקור (לדוגמא סרטן עור או מעי) ואילו לא יקראו סרטן השד.

כיום אנו יודעים, כי צבר שינויים גנטיים בדנ"א, עומד בבסיסו של התהליך הסרטני ומוביל לפגיעה בתפקוד התקין של התא, לגדילה בלתי מבוקרת, התחמקות ממערכת החיסון ושליחת גרורות. מרבית השינויים הגנטיים, המובילים תא בריא להפוך לתא סרטני, הינם נרכשים, כלומר מתרחשים במהלך החיים, אך קיימים מקרים אשר בהם שינויים גנטיים תורשתיים (כלומר העוברים מאם ואב לילדיהם), נמצאים בבסיס מחלת הסרטן.

כיצד תורמים שינויים מורשים להתפתחות סרטן? במקרה בו יש שינוי גנטי מורש (=מוטציה), הפוגע באחד הגנים החיוניים לתפקודי התא, בתאי הגוף כבר קיים השינוי הראשוני בצבר השינויים הנדרש להפיכת תא לסרטני, ועל כן שינויים נוספים "ידרדרו" את התאים מהר יותר ממצב תקין למצב סרטני.

מהיסטוריה משפחתית של סרטן השד, לגילוי גנים מסוג BRCA העוברים בתורשה

גן ה-BRCA  ("BReast CAncer gene") והקשר שלו לסרטן השד והשחלה, התגלו בסוף המאה שעברה, לאחר מחקרים אשר נערכו בקרב משפחות2 עם היסטוריה משפחתית רווחת של סרטן שד ושחלות. בתחילה גילו חוקרים, כי לקרובות משפחה של חולות בסרטן השד סיכון גבוה יותר לחלות במחלה, ולאחר מכן, עם התפתחות המחקר בתחום הגנטיקה, התגלה הקשר בין מוטציות גנטיות בגנים מסוג BRCA לסרטן השד והשחלות. בזכות משפחות אלו, והמחקר בתחום, התגברה ההבנה של האטיולוגיה של הסרטן, נוספו דרכי גילוי מוקדם, לדוגמת בדיקות גנטיות מתקדמות, ,התאמת משטר מעקב רפואי לנשאיות והשתפר הטיפול במחלה באופן המותאם לסרטן העובר בתורשה.  

מהו תפקידם של הגנים מסוג BRCA?

הגן BRCA מקודד לחלבון אשר לו מגוון תפקידים חשובים בתא, ובניהם, תיקון נזקי הדנ"א. הדנ"א התאי ניזוק ועובר מוטציות גנטיות, פעמים רבות במהלך החיים מסיבות רבות, וככל שעובר הזמן, עולה רמת הנזקים בדנ"א. ישנם רכיבים בתא, אשר להם תפקיד בתיקון אותם נזקים על מנת למנוע פגיעה ממושכת בדנ"א ובתפקוד התא.

כיצד ניתן לאבחן את אותם שינויים גנטיים המובילים לסרטן תורשתי?

בשנים האחרונות התפתח מדע הגנטיקה, וכיום קיימות מגוון בדיקות גנטיות המתאימות; גם לאבחון נשאות לשינויים תורשתיים העלולים להוביל להתפתחות סרטן, וגם לאפיון הפרופיל הגנטי של הגידול, אצל החולים במחלה. חברת פרוג'ינטיקס מובילה בתחום הבדיקות הגנטיות והגנומיות ומתאימה לכל מטופל את האופציה המתאימה לו.

למי יכולה להתאים בדיקה גנטית לזיהוי מוטציות בגנים של BRCA?

  • סרטן שד בגיל צעיר יחסית 30-50
  • התפתחות גידולי סרטן שד במספר מוקדים, או בשני השדיים
  • סרטן שד אצל גבר
  • ריבוי סוגים של סרטן באדם מסוים, מעלה חשד כי מדובר בגורם תורשתי
  • סיפור משפחתי – ריבוי בני משפחה שחלו בסרטן שד או שחלה

במקרה של ספור משפחתי, מתי מומלץ לערוך את הבדיקה הגנטית?

מומלץ לבדוק נשאות 1+2BRCA (ובמידת הצורך גנים נוספים) החל מגיל 25, במקרה של סיפור משפחתי מחשיד. זהו גם הגיל המומלץ להתחיל מעקב תקופתי לכלל הנשים, לגילוי מוקדם של נגעים בשד.

האם גברים יכולים להיות נשאים למוטציות בגנים BRCA 1 ו- 2 BRCA ומה המשמעות של נשאות לגנים אלו?

גברים בהחלט יכולים להיות נשאים של המוטציות בגנים BRCA 1 ו- 2 BRCA והם יכולים להוריש אותן לילדיהם. על כן, בהערכת הסיכון למחלה חשובה ההיסטוריה המשפחתית של שני צדדי המשפחה. גברים אשר להם מוטציה בגן אך גברים בעלי מוטציה בגן BRCA2, בעלי סיכון יתר לפתח סרטן שד לעומת האוכלוסייה הכללית.

האם כל הבדיקות הגנטיות לזיהוי מוטציות בגנים מסוג BRCA זהות?

קיימות מספר מוטציות שכיחות במגון מוצאים אתניים אשר נבדקות במרבית הבדיקות הגנטיות הקיימות כיום, אולם, לא כל המוטציות נבדקות בבדיקות אלו. ישנן בדיקות גנטיות אשר כוללות ריצוף מלא של הדנ"א, בגנים מסוג BRCA 1 ו-BRCA 2, אשר מאפשר איתור שינויים בכל הגן הנבדק ומזהה מוטציות רבות יותר, לעומת זיהוי רק של מספר מוטציות ספציפיות. על כן, מומלץ לבחון כמה מקיפה הבדיקה הגנטית, אשר עורכים לבירור קיום שינויים גנטיים תורשתיים, טרם הסקת מסקנות. בנוסף, ישנם שינויים אשר אינם מזוהים על ידי ריצוף הדנ"א בלבד. נזקים בדנ"א כוללים שינויים נוספים מלבד מוטציות. חברת פרוג'נטיקס לוקחת זאת בחשבון, והבדיקה שלה כוללת טכנולוגיה מתקדמת נוספת הנקראת MLPA, המאפשרת זיהוי של שינויים גנטיים של תוספות וחסרים בגן , ונותנת מענה מקיף ומדויק יותר.

אם מתגלים שינויים גנטיים בגנים של BRCA, העלולים להוביל לסרטן שד תורשתי, מה עושים? האם הגילוי תורם לשפור סיכויי ההחלמה?

  • שמוטציות בגנים BRCA1+2 תורמות להתפתחות מוקדמת יחסית, ובאחוז גבוה יותר לעומת כלל האוכלוסייה, של סרטן שד ושחלה.ידיעה על נשאות, יכולה להביא   לבצוע בדיקות שגרתיות תכופות ומקיפות יותר, מגיל צעיר יותר, וכך להגדיל את הסיכוי שאם יהיה סרטן הוא יתגלה בשלב מוקדם, דבר אשר מגדיל את הסיכוי להחלמה – "גילוי מוקדם מציל חיים".  
  • מוטציות בגנים BRCA1+2 עלולות להוביל לסרטן אגרסיבי יותר, על כן ידיעה מוקדמת על קיומן תתרום להתאמת טיפול מדויק יותר במחלת הסרטן, ולקידום המניעה של חזרת המחלה.
  • במקרה של נשים צעירות, גילוי זה יכול לשנות את החלטותיהן לגבי מועד הקמת משפחה והבאת ילדים, ולמנוע מהן קושי עתידי להקים משפחה, לדוגמא בחירה להקפאת ביציות או עוברים, להריונות עתידיים.
  • אבחון של מוטציות בגנים מסוג BRCA מובילה במקרים מסוימים, כמו למשל במקרה של אנג'לינה ג'ולי, להחלטה על כריתה מניעתית של השחלות והשדיים, אשר נמצא כי היא מפחיתה את הסיכון להתפתחות סרטן שד ושחלות.

אם התשובה היא שלילית זה אומר שבטוח לא יתפתח סרטן בשד?

חשוב להבין כי משמעותה של תשובה שלילית אינו סיכוי אפסי לחלות בסרטן! תשובה שלילית משמעותה שלא התגלו מוטציות בגנים  BRCA1+2, שהם גנים אשר מוטציה בהם מקושרת לעלייה בסיכון לסרטן השד ושחלה. עם זאת, אי קיום מוטציות בגנים אלו לא אומר שלא קיים סיכוי לחלות בסרטן, ייתכן ויש לבצע בדיקה גנטית מקיפה יותר בהתאם לסיפור האישי והמשפחתי. בל נשכח שמרבית מקרי הסרטן נובעים משינויים גנטיים שמתרחשים במהלך החיים, ואילו ממשיכים להתרחש, ועלולים גם הם להוביל לסרטן.  

לסיכום, המחקר בתחום הגנטיקה של הסרטן הולך ומתפתח בשנים האחרונות, ואם כי יש עוד הרבה מה ללמוד, התפתחויות מדעיות אלו תורמות לנו גם כאן ועכשיו: לשפור הטכנולוגיה לזיהוי מוקדם של הסרטן, להגברת המניעה לחלות במחלה, ולשפור יעילות ההתמודדות עם באמצעות רפואה מותאמת אישית.

  1. 1. סרטן השד בנשים בישראל, הרישום הלאומי לסרטן, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, נתוני משרד הבריאות לשנת 2017
  2. D F Easton et al. Genetic linkage analysis in familial breast and ovarian cancer: results from 214 families. The Breast Cancer Linkage Consortium. Am J Hum Genet. 1993; 52(4): 678–701.

הכתוב מובא כמידע בלבד ואינו מחליף יעוץ גנטי או יעוץ רפואי

כמות פריצות הדרך בתחום מחלת הסרטן הולכת וגדלה, אבל האם הן באמת משנות את סיכויי ההישרדות מהמחלה?

/ב /על ידי

המחקר המדעי בסרטן, כבר מזמן הפך מנחלת המדענים והרופאים לעניין ציבורי רווח. אין זה משונה לראות כתבה על בדיקה גנטית חדשנית או תרופה אימונותרפית שנמצאת בשלבי מחקר, באתרי החדשות ובשיח של שישי בבוקר בבתי הקפה. אבל האם פריצות הדרך המחקריות הללו באמת משנות את המהלך הטיפולי? מפחיתות את תופעות הלוואי? משפרות את סיכויי החולים לשרוד את המחלה?

סרטן הריאות –ירידה דרמטית בקצב התמותה

אחת ממחלות הסרטן המובילות ביחסי הציבור השליליים היא סרטן הריאות, בעיקר בשל סיכויי התמותה הגבוהים יחסית לסוגי סרטן אחרים. אולם במיוחד בתחום זה של סרטן הריאות, חלו בשנים האחרונות תגליות רבות, בהבנת הגנומיקה של המחלה והתאמה של מגוון טיפולים חדשניים.

מנתוני החברה האמריקאית לסרטן (American Cancer Society) נמצא כי קצב התמותה בחולי סרטן הריאות ירד באופן דרמטי בשנים האחרונות, ירידה של 26%. כאשר קצב הירידה בתמותה גדול יותר בגברים (32% משנת 1990) לעומת נשים (23% משנת 1991), והוא ממשיך לרדת כל שנה1.

אז איך בעצם תורם מדע הגנומיקה להתאמה אישית של טיפולים לסרטן, ומהו בכלל מדע חדשני זה?

גנומיקה של מחלת הסרטן

מדע הגנומיקה הינו תחום חדשני ומתקדם בחקר הגנום, אשר התפתח לראשונה לאחר שמדענים הצליחו לרצף את הגנום האנושי. טכנולוגיה מתקדמת זו מאפשרת לקבל את כל נתוני הגנום של אדם ולבחון שינויים שחלו בהם, תוך ימים בודדים (לצורך הדגשה, בעבר זה לקח כמה שנים).

מהם בעצם אותם שינויים? החומר הגנטי, כלומר הדנ"א, עובר אלינו בתורשה מהורינו וקיים בכל תא ותא מגופינו. שינויים שחלים בדנ"א נקראים מוטציות ועלולים במקרים מסוימים לגרום למחלות שונות. מוטציות עוברות בתורשה, אך גם נוצרות במהלך החיים, ואנו יודעים היום שמוטציות בדנ"א נמצאות בבסיסה של מחלת הסרטן.

תאים סרטניים, אלו הם תאים שצברו שינויים גנטיים אותם לא עברו התאים הרגילים ברקמה, ואשר הובילו אותם לגדול בצורה בלתי מבוקרת, להתחמק ממערכת החיסון, ליצור גרורות, ולצבור עוד תכונות שליליות שמבדילות בניהם לבין תאי גוף רגילים.  

מדע הגנומיקה ברפואה מותאמת אישית

אם כן, הגנומיקה של תאי הסרטן שונה משל תאי הגוף הרגילים. רצף הדנ"א, המבנה שלו, או שינויים ספציפיים שחלו בו, יכולים להיבחן בטכנולוגיות חדשניות. ולמה כל זה חשוב? משום שהגנום של הסרטן שונה מהגנום של תאי הגוף הרגילים ואנחנו יכולים לנצל את העניין לטובתנו, ולפתח ולהכווין טיפולים תרופתיים ספציפיים לסרטן, המוכוונים לתאי הסרטן, וכך כוללים גם פחות תופעות לוואי, או לפתח טיפולים אימונותרפיים, הרותמים את מערכת החיסון לפעול ספציפית כנגד התאים הסרטניים.

ומדוע יש צורך בהתאמה אישית? כיוון שסרטן היא בעצם מחלה המתחילה בתאי גוף בריאים באדם ספציפי, תאי הסרטן של אדם אחד, אם כן, יהיו שונים מתאי הסרטן של אדם אחר. על עובדה זו מבוסס תחום הרפואה המתקדם ביותר כיום, רפואה מותאמת אישית. הגנומיקה של הסרטן שונה בין אדם לאדם, ולכן כדי להתאים לכל אחד את התרופה הטובה ביותר עבורו, ראשית יש לבחון את מאפייניי הגנום של הסרטן שלו, ואז להתאים תרופה באופן ספציפי למאפיינים, באופן שיגביר את יעילות הטיפול.

האם בחינת הגנום של סרטן הריאות באמת מובילה לשינוי הטיפול הרפואי?

שאלה זו נבחנה במחקר2 שפורסם בכתב העת המדעי JAMA. החוקרים בחנו נתונים של חולי סרטן ריאות גרורתי מסוג אדנוקרצינומה ומצאו ב-64% מהחולים מוטציה גנטית משמעותית. בדיקה גנטית זו סייעה לרופאים לקבוע את המהלך הטיפולי, ולהתאים טיפול ממוקד יותר או מחקר קליני ל-28% מהמטופלים.

מהפכה עצומה בטיפול בסרטן הריאות

בזכות הפרופיל הגנטי הייחודי, הנקבע באמצעות בדיקות גנטיות חדשניות, הרופא יכול להתאים לכל מטופל את הטיפול המיטבי ביותר.

מדובר במהפכה עצומה בתחום הסרטן. מדוע? עד לפני כמה שנים, התייחסו לכל מטופלי הסרטן מסוג מסוים, כאל קבוצה הומוגנית, וכולם קיבלו את אותו טיפול, בדרך כלל טיפול כימותרפי או הקרנות. המידע הגנומי המקיף, פתח בפני עולם המדע חלון, למאפיינים של תאי הסרטן הספציפיים של כל אדם, וגילה, כי בבסיס הסרטן ישנן מוטציות גדולות שחוזרות על עצמן, באנשים שונים, ולעיתים, גם בסוגים שונים של סרטן. הגילוי הזה שינה לחלוטין את התפיסה של הטיפול בסרטן. פתאום סוג הסרטן (סרטן ריאה, מעי או עור), נותן לנו רק מידע חלקי על המחלה, וסוג המוטציות הגנטיות שבבסיסו, נותן לנו את החלק השני של המידע לגבי הסרטן ומסייע לנו להילחם בו. נגד חלק מסוגי המוטציות הללו, יש כיום טיפולים אימונותרפיים או תרופות ייעודיות, והרופא יכול להשתמש בהן.

קיימות מספר בדיקות גנטיות בשוק. מה ההבדל בניהן, ומה חשוב לבדוק לפני שמבצעים בדיקה שכזו?

חשוב לבצע את הבדיקה שבוחנת את מירב השינויים הגנטיים, שכנגדם יש כיום טיפול מתאים, כדי לקבל את המידע הרלוונטי ביותר להתאמת הטיפול. יש לזכור, כי בדרך כלל החומר הנלקח בביופסיה הוא מועט, ויש לוודא שהבדיקה משתמשת בו כדי לבדוק רק את השינויים הגנטיים הרלוונטיים. כמו כן יש לוודא את איכות הדיוק של הבדיקה, מהירות קבלת התשובות והמחיר לעומת התועלת, כלומר לעומת כמות השינויים הרלוונטיים הנבדקים. את כל זאת עושה בדיקת Focus Oncomine של חברת פורג'נטיקס, המאתרת את כלל השינויים הרלוונטיים לטיפול, בעלות נגישה לחולים ותך זמן קצר.

 

לסיכום, המהפכה הגדולה של הטיפול בסרטן ריאה ניכרת בשטח, עם העלייה בשיעורי התגובה לטפול, הירידה בקצב התמותה והירידה בתופעות הלוואי, וכל זה בזכות ההבנה המעמיקה יותר של פרופיל הסרטן הייחודי של כל מטופל ומטופל.

  1. www.cancer.org
  2. 2. Kris MG et al. Using multiplexed assays of oncogenic drivers in lung cancers to select targeted drugs. JAMA. 2014;311(19):1998

רב הנסתר על הגלוי – שינויים גנטיים בגן ה-BRCA טרם פוענחו

/ב /על ידי

השכיחות והספקטרום של מוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2, אשר מעלים סיכון לסרטן תורשתי בשד ובשחלה, נבחנו עד היום בעיקר בקהילות בודדות, ממוצא אירופאי וצפון אמריקאי. כך נוצר מצב, בו עיקר הידע הקיים, מבוסס על המוטציות השכיחות יותר, באוכלוסייה ממוצא מסוים, ושינויים גנטיים נדירים יותר, או באוכלוסיות נוספות, טרם התגלו. אם כן, נשים אשר להן מוטציה גנטית נדירה יותר, עלולות להיבדק ולקבל תשובה שאין להן מוטציה בגן BRCA, משום שהמוטציה שלהן אינה נכללת בבדיקה הגנטית הבסיסית, ולא לדעת שיש להן סיכון גבוה יותר לסרטן שד ושחלה.

בשל הצורך במידע נוסף על מוטציות BRCA, במגוון גדול יותר של אוכלוסיות, נוצרה התאגדות של חוקרים בתחום, אשר החליטו לאסוף כמות גדולה של נתונים. החוקרים אספו נתונים של 18,435 משפחות עם מוטציות בגן BRCA1 ו-11,351 משפחות עם מוטציות בגן BRCA2, מ-69 מרכזים ב-49 מדינות ב-6 יבשות. המחקר פורץ הדרך הצליח לגלות 1650 מאפיינים ייחודיים בגן BRCA1 ו-1731 מוטציות של חסרים ייחודיים בגן BRCA2. החוקרים הבחינו בשונות בסוג ובתדירות המוטציות, לפי אזור גיאוגרפי ומוצא.

מידע זה, על מוטציות חדשות בגנים BRCA1 ו-BRCA2, ממגוון גדול של מוצאים ואזורים גיאוגרפיים, מחדד את הצורך בקיום בדיקות גנטיות מקיפות יותר לגן BRCA,  וישמש מדענים לקידום המחקר בתחום סרטן שד ושחלה תורשתי.

 

Hum Mutat. 2018 Feb 15. doi: 10.1002/humu.23406. 

Mutational Spectrum in a Worldwide Study of 29,700 Families with BRCA1 or BRCA2 Mutations.

פעילות גופנית השפיעה על הסיכון לסרטן שד תורשתי, בנשים עם סיכון גנטי למחלה

/ב , /על ידי

אם בעבר הייתה הפרדה ברורה בין גנטיקה לסביבה, היום ברור לנו יותר ויותר, שלשני הגורמים הללו קשר הדוק. מוטציות מסוג BRCA הן שינויים גנטיים אשר התגלו בשנות ה-90' של המאה הקודמת, כמעלים סיכון לסרטן שד ושחלה, באחוזים גבוהים, אולם, לא כל הנשים בעלות שינויים גנטיים אלו, מפתחות סרטן. מחקרים רבים מראים קשר בין אורח חיים בריא לסיכוי מופחת לסרטן, אבל, האם הקשר הזה משפיע גם באנשים עם סיכון גנטי מוגבר? את זה בא לבחון מחקר חדש.

המחקר מסתמך על נתונים שפורסמו בספרות המדעית, המדגימים כי פעילות גופנית הובילה לירידה בסיכון לסרטן שד בקרב נשים, ובא לבחון את נכונותה של טענה זו, גם בנשים עם סיכון גנטי לסרטן שד תורשתי, עם שינויים בגנים BRCA-1 ו-BRCA-2.

החוקרים השתמשו בנתונים אשר נאספו באמצעות שאלונים, במחקר Health Study II Physical Activity Questionnaire, וניתחו  את ההשפעה של פעילות גופנית על הסיכון לסרטן, ב- 443 נשים הנושאות את המוטציות הגנטיות.

החוקרים מצאו כי פעילות גופנית מתונה עד אינטנסיבית, אשר התבצעה דווקא בשלב מוקדם בחיים, קושרה עם ירידה בסרטן שד, טרום המנפאוזה (הפסקת הווסת הסדירה), בנשים בעלות שינויים גנטיים מסוג BRCA-1 ו-BRCA-2.

 

Physical activity during adolescence and young adulthood and the risk of breast cancer in BRCA1 and BRCA2 mutation carriers.

Lammert J1, Lubinski J2, Gronwald J2, Huzarski T2, Armel S3, Eisen A4, Meschino WS5, Lynch HT6, Snyder C6, Eng C7, Olopade OI8, Ginsburg O9, Foulkes WD10, Elser C11, Cohen SA12, Kiechle M1, Narod SA13,14, Kotsopoulos J15,16.

Author information